תכל'ס כמה

📈 מחשבון ריבית דה-ריבית — כמה הכסף שלך יצמח

כמה יהיה לך בעוד X שנים אם תשקיע סכום חודשי? המחשבון מראה את כוח הריבית דה-ריבית — והפער בין מה שהפקדת למה שהרווחת.

💸 כסף ויוקר מחיה
איך חישבנו? 🧮

ריבית דה-ריבית בהיוון חודשי: כל חודש היתרה מוכפלת ב-(1 + תשואה_שנתית/12) ואז מתווספת ההפקדה החודשית (הפקדה בסוף החודש). 'כמה להפקיד?' מהפך את הנוסחה ופותר את ההפקדה הדרושה ליעד: (יעד − סכום_התחלתי×(1+r)^n) ÷ (((1+r)^n − 1)/r). 'הכנסה פסיבית' מחושבת לפי כלל ה-4% (משיכה שנתית של 4% מהתיק). 'המספר הכן': נטו אחרי מס רווחי הון = שווי סופי − 25%×רווח (קרן השתלמות ופנסיה פטורות); ערך ריאלי = שווי ÷ (1+אינפלציה)^שנים. התשואה היא הנחה קבועה — בפועל השוק תנודתי, ודמי ניהול (שלא מגולמים כאן) מקטינים אותה. הערכה להמחשה, לא ייעוץ השקעות.

עודכן לאחרונה: 2026-06-01

התוצאה הינה הערכה בלבד המבוססת על הנתונים הנ״ל ואינה מהווה ייעוץ מקצועי.

ריבית דה-ריבית היא ככל הנראה הכוח הכלכלי החזק ביותר שעומד לרשות אדם רגיל — ואיינשטיין (כך מספרים) קרא לה "הפלא השמיני של העולם". הרעיון פשוט: כשהכסף שלך מרוויח תשואה, התשואה הזו מצטרפת לקרן ובשנה הבאה גם היא מרוויחה. ככה רווח מייצר רווח, והעקומה — שבהתחלה נראית שטוחה ומאכזבת — מתחילה בשלב מסוים לטפס בתלילות. המחשבון הזה נועד להפוך את הרעיון המופשט הזה למספר אחד ברור, ולגרף שמראה בדיוק מתי הקסם מתחיל. אפשר לחשב בשני כיוונים. במצב "כמה אצבור?" אתם מזינים סכום התחלתי, הפקדה חודשית, מספר שנים ותשואה שנתית ממוצעת — והמחשבון מראה כמה יהיה לכם בסוף, וכמה מזה רווח לעומת כסף שהפקדתם. במצב "כמה להפקיד?" אתם קובעים יעד (נניח מיליון שקל), והמחשבון אומר כמה צריך להפקיד בחודש כדי להגיע אליו. בשני המצבים מופיע גרף הצמיחה, לוח שנה-אחר-שנה, וטבלה שמפרידה בין מה שהפקדתם לבין מה שהריבית הוסיפה. ההפתעה הגדולה של רוב האנשים היא הפרופורציה: בחיסכון ארוך-טווח, רוב הסכום הסופי הוא רווח — לא הכסף שהפקדתם. בתקופות של 30–40 שנה, חלק הארי של התיק נבנה מריבית דה-ריבית, וההפקדות עצמן הן רק החלק הקטן שהצית את התהליך. בדיוק בגלל זה הזמן חשוב הרבה יותר מהסכום: מי שמתחיל בגיל 25 עם סכום קטן יסיים לרוב עם יותר ממי שמתחיל בגיל 40 עם סכום גדול בהרבה. חשוב להבין את ההנחות ואת המגבלות. התשואה במחשבון היא קבועה וחלקה, אבל השוק האמיתי תנודתי — יש שנים של עליות חדות ושנים של ירידות, והממוצע ההיסטורי של מדד מניות עולמי (כ-7%–10% נומינלי) מתקבל רק לאורך זמן. בנוסף, הסכום הסופי נומינלי — ולכן המחשבון מציג גם את ה'מספר הכן': נטו אחרי מס רווחי הון (25%, פרט לקרן השתלמות ופנסיה שפטורות), ואת השווי בכוח הקנייה של היום אחרי אינפלציה (אפשר לכוון את שיעור האינפלציה תחת 'אפשרויות נוספות'). דמי ניהול עדיין גוזרים אחוזים לאורך השנים ואינם מגולמים כאן. "כלל ה-4%" שמופיע במחשבון הוא כלל אצבע פופולרי לאמוד כמה הכנסה פסיבית תיק יכול לספק, לא הבטחה. זהו כלי להמחשה ולתכנון, לא ייעוץ השקעות — אבל הוא ממחיש היטב למה כדאי להתחיל מוקדם, ולמה אפילו סכום קטן בחודש שווה הרבה בעוד שנים.

שאלות נפוצות

מה זה ריבית דה-ריבית?

ריבית שמחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שכבר נצברה. כך הרווח מייצר רווח נוסף, והצמיחה מאיצה עם הזמן — בהתחלה לאט ואז במהירות גוברת.

איזו תשואה שנתית להזין?

אין תשואה מובטחת. מדד מניות עולמי רחב הניב היסטורית כ-7%–10% בשנה בממוצע ארוך-טווח (נומינלי, לפני אינפלציה ומס). שמרנים נוטים להזין 5%–7%. זכרו שזה ממוצע — בפועל יש שנים טובות ורעות.

האם המספרים כוללים אינפלציה, דמי ניהול ומס?

התוצאה הראשית נומינלית — אבל בפירוט מוצגים גם 'נטו אחרי מס רווחי הון (25%)' ו'בכוח קנייה של היום' (אחרי אינפלציה), כדי לראות את המספר הכן. את שיעור האינפלציה אפשר לכוון תחת 'אפשרויות נוספות'. קרן השתלמות ופנסיה פטורות ממס רווחי הון. דמי ניהול עדיין לא מגולמים — לתכנון שמרני אפשר להזין תשואה מעט נמוכה יותר.

מה זה "כלל ה-4%"?

כלל אצבע נפוץ שלפיו אפשר למשוך כ-4% מהתיק בשנה (כ-0.33% בחודש) לאורך זמן בלי לכלות את הקרן. זו הערכה גסה לאמוד כמה הכנסה פסיבית התיק יכול לספק — לא הבטחה.

למה עדיף להתחיל מוקדם גם עם סכום קטן?

כי לריבית דה-ריבית צריך זמן כדי 'להתפוצץ'. כל שנה נוספת מכפילה את האפקט, ולכן מי שמתחיל מוקדם עם מעט לרוב יעקוף את מי שמתחיל מאוחר עם הרבה. במחשבון אפשר לראות זאת: שנו את מספר השנים ותראו איך התוצאה קופצת.

מה כדאי לחשב עכשיו?